צפון מונטנגרו: הצד האחר של המדינה

כאשר חושבים על מונטנגרו, רוב האנשים מדמיינים את בודווה, קוטור וחופי הים האדריאטי. אך נסיעה של כמה שעות בלבד אל פנים המדינה מגלה עולם שונה לחלוטין. צפון מונטנגרו הוא אזור של הרים מרשימים, פארקים לאומיים, אגמים קרחוניים, יערות עתיקים וקצב חיים רגוע יותר. במקום טיילות עמוסות וחופים צפופים מחכים כאן אוויר הרים צלול, עיירות קטנות וטבע שנשאר האטרקציה המרכזית של האזור.

אחד היעדים הידועים ביותר הוא ז׳בליאק – העיר הגבוהה ביותר בבלקן ושער הכניסה לפארק הלאומי דורמיטור, המוכר כאתר מורשת עולמית של אונסק״ו. בקיץ מגיעים לכאן לטיולים רגליים, רכיבה על אופניים וביקור באגם השחור המפורסם, ובחורף האזור הופך לאחד מאתרי הסקי המרכזיים של מונטנגרו.

לא רחוק משם נמצא קניון נהר טארה, מהעמוקים באירופה. רפטינג, נקודות תצפית ונופי הרים יוצאי דופן הופכים אותו לאחד מאתרי הטבע המרשימים במדינה.

גם קולאשין השתנתה מאוד בשנים האחרונות. נבנו בתי מלון חדשים, מסעדות, אתרי סקי ותשתיות מודרניות, ובמקביל נשמרה הקרבה לפארק הלאומי ביוגרדסקה גורה, שבו נמצא אחד היערות הקדומים האחרונים באירופה.

השילוב בין טבע מרשים, תשתיות משתפרות ותיירות המתפתחת לאורך כל השנה הופך את צפון מונטנגרו למעניין לא רק עבור מטיילים אלא גם עבור רוכשי נדל״ן. יותר ויותר אנשים בוחנים רכישת בית, בקתת נופש או מגרש באזור, כאשר המחירים עדיין נמוכים משמעותית בהשוואה לחוף הים.

אין טעם להשוות בין הצפון לבין אזורי החוף – מדובר בשני סגנונות חיים שונים לחלוטין. בעוד שבודווה, טיווט וקוטור מזוהות עם הים, המרינות והעונה התיירותית, ז׳בליאק וקולאשין מציעות שקט, טבע ואקלים הררי לאורך כל השנה. לכן מטיילים רבים משלבים כיום בין ההרים לבין החוף ומגלים צד נוסף של מונטנגרו.